נכות רפואית בשל קרע בגיד הסופראספינטוס בכתף
פציעה בכתף עשויה להתאפיין בפגיעה תפקודית קשה לה השלכות רבות על מהלך חייו של ...
[לידיעה המלאה]
כל מה שרצית לדעת על זכויות חולי קרוהן
[לידיעה המלאה]
זכויות נלוות למקבלי קצבת נכות כללית
[לידיעה המלאה]
 

ניכוי נכות בשל מצב קודם


                                  

מקום בו סבל הנפגע, טרם הפגיעה בעבודה בגינה הוא תובע, מנזק גופני קודם או מנכות קודמת שאינם קשורים לה, יש לנכות שיעור נכותו הקודמת, אם קיימת כזו, משיעור נכותו שתיפסק בגין אותה פגיעה בעבודה.

קביעה זו נלמדת מהוראת סעיף 120 (א) לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ], התשנ"ה – 1995, לפיה: 

" 120. סייג לקביעת דרגת נכות

(א)   בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי הפגיעה בעבודה כאמור, אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה." 

סעיף זה דן בשני מצבים אותם אין להכליל בדרגת הנכות שתיקבע לנפגע כתוצאה מהפגיעה בעבודה בגינה הוא תובע:    

1.   מום, פגם או ליקוי מלידה/מחלה/תאונה או מסיבה אחרת לפני הפגיעה.   

2.   מום, פגם או ליקוי מלידה/מחלה/תאונה או מסיבה אחרת אחרי הפגיעה ושאינה תוצאה ישירה ממנה.

במאמר זה נעסוק בהשלכותיהן של הפגימות מהם סבל הנפגע לפני הפגיעה בעבודה שאירעה לו, למי נתונה הסמכות להפעלת הקביעה האמורה בסעיף 120 (א) לחוק, ומהם התנאים הדרושים להפעלתה.  

על פי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי ועדה רפואית היא שאמורה לקבוע אם הנכות לה טוען הנפגע נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה וככל שהתשובה לכך חיובית - גם את דרגת הנכות. 

לשם כך, נעזרת הועדה במסמכים רפואיים ובבדיקה קלינית של הנפגע ולעיתים ביועצים רפואיים חיצוניים. בנסיבות אלה, קיימת חשיבות רבה לתיעוד הרפואי המוגש לועדה מטעם הנפגע.

קביעת סוג הנכות ודרגת הנכות תיעשה על פי התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956, המכילה את רשימת סוגי הפגיעות שהוכרו ולצידן שיעורי הנכות. 

להסבר מפורט על תפקידה של הועדה הרפואית, אופן עבודתה וסמכויותיה ניתן לעיין בפרק ועדות רפואיות  


למעשה, לועדה הרפואית הסמכות הבלעדית לקבוע אם הנכות שטוען לה הנפגע נובעת מהפגיעה בעבודה וכן את שיעור הנכות. 

במסגרת סמכותה זו, נדרשת הועדה הרפואית לדון ביישום הוראת סעיף 120 (א) מקום בו היא סבורה, כי מצבו הרפואי של הנפגע מלמד על קיומה של פגימה קודמת שמקורה לפני הפגיעה בעבודה ועליה לפסוק אם אותה פגימה הותירה אצל הנפגע נכות צמיתה.

במידה והוועדה הרפואית מצאה כי מצבו הרפואי של הנפגע, לפני הפגיעה בעבודה, אכן מחייב קביעת נכות צמיתה עליה לקזזה מדרגת נכותו שמקורה מהפגיעה בעבודה- מעשה המכונה על פי הפסיקה עריכת "חשבון עובר ושב".   

אין הועדה הרפואית יכולה להפעיל את סמכותה זו באופן שרירותי וסתמי, ומאחר שהוראת סעיף 120 (א) שותקת בעניין דרך יישומה. יצקה הפסיקה תוכן להוראת סעיף זה וקבעה קרטריונים להפעלתו. 

תנאי מוקדם לעריכת "חשבון עובר ושב", כאשר יש מקום לעורכו, הוא קביעת נכות בקשר לפגיעה בעבודה הנדונה בפני הועדה הרפואית. במידה ולא נפסקה לנפגע כל נכות שהיא אין מקום לערוך קיזוז.  

בבואה לדון בשאלת קיומה של נכות קודמת אצל הנפגע על הועדה הרפואית לבסס החלטתה בצורה מנומקת ומפורטת. 

אם הועדה הרפואית סבורה שיש לחייב את הנפגע בנכות בגין מצב קודם, היא נדרשת להצביע על סמך נתונים מוכחים, מסמכים קונקרטיים או בדיקות קונקרטיות, מה היה המצב הקודם וכיצד הוא נוצר ועליה לקבוע את שיעור נכותו של הנפגע בשל מצבו הקודם על פי אחד מסעיפי הליקוי ורק אז לקזזו משיעור הנכות הכוללת . 

בנקודת זמן זו, רשאי הנפגע להגיש לעיון הועדה הרפואית מסמכים רפואיים מטעמו, לרבות חוות דעת רפואיות, הן בשאלת מצבו הרפואי שהינו תוצאת התאונה בעבודה והן בשאלת מצבו הרפואי הקודם וחומרתו ובאופן זה לנסות ולהשפיע על החלטת הועדה הרפואית על מנת שלא תיפגע דרגת נכותו הכוללת.     

החלטה סתמית ולא מבוססת מצד הועדה הרפואית יש עמה פגם המהווה לבדו נימוק ראוי להגשת ערעור.       
       

לשיחה עם עורך דין


 
 
 

;